שהתחיל metoo היה נראה שכ-ו-ל-ן פרסמו את הסיפורים שלהן כולן שיתפו את החוויות הנוראיות שהן עברו. לצערי, לי, כמו להרבה אחרות, היה גם במה לשתף. אבל לא הרגשתי את הצורך לשתף באותו הזמן. הרגשתי שרק לשתף, כדי להיות עוד אחת ממשהו גדול, כדי להראות שגם לי קרה, זה לא המסר שלי. הרגשתי שרק לספר את הסיפור, הוא חלק קטן ממה שהייתי רוצה להביא לעולם.
להעלות למודעות זה משהו ראשוני בטיפול בבעיות חברתיות, ואני מודה לאחיותיי ששיתפו כדי שהמדיניות תשתנה ששיתפו כדי שהנוער שאותו אני פוגשת היום יודע את מה שmetoo נלחם עליו, אבל לא מכיר את המונח metoo ששיתפו כדי שנוכל לחיות בביטחון ולהגיד מה לא נכון שיקרה
אני מרגישה שהיום, אחרי שאת רוב חיי אני מעבירה בחינוך בלתי פורמלי של נערות ונערים, תואר בקרימינולוגיה, לימודי עבודה סוציאלית ולימודי חינוך מיני, המסר שלי שלם יותר וברור יותר ביחד עם החוויה שהייתה לי
אפשר למנוע. את הרוב הגדול. אפשר למנוע בעזרת חינוך למיניות בריאה, שבה נלמד את הגוף שלנו ושל הפרטנר.ית שלנו אפשר למנוע בעזרת שיח פתוח יותר ממש שיש עכשיו, כדי שנוכל לדבר לתקשר ולייצר אינטימיות אמיתית אפשר למנוע בעזרת ידע אמיתי (אגב..פורנו זה ממש לא ידע אמיתי)
חשבתי הרבה אם לספר את חווית הפגיעה שלי ברשתות, אני חושבת שזה לא באמת רלוונטי ומועיל לעולם כרגע. כי להגיד ״גם אני נפגעתי״ זה נחמד, אולי יוסיף לי עוד כמה לייקים. אבל זה מרגיש חשוף מידי במטריית האח הגדול, וכשאני נחשפת אני רוצה להסתכל בעיניים.
מה אני כן יכולה לספר לכם? שאני מעבירה סדנאות לבני.ות נוער. מכיתות ה׳ ועד אחרי הצבא. והסדנאות האלו זאת שליחות ענקית בעיניי. כל סדנא נבנית ועוברת כשיש לי בראש את מור הילדה, הנערה בתוך הג׳ונג׳ל המטורף של עולם המיניות. ויש לי בראש את מור של היום. מור הגדולה מראה את הכיוון, מאירה עם הפנס ומחזיקה את היד כשקצת מפחיד. מור הגדולה שמראה כמה העולם של המיניות יכול להיות מרגש, מענג, מצחיק ובטוח.
Comments